המכל כ"גינה מאפשרת"

מאמר זה הוא תוצר של עבודה שביצעתי בשנתיים האחרונות עם מטופלים בני הגיל השלישי. בתקופת הקורונה, מרכז היום שבו עבדתי נסגר ואני מצאתי את עצמי מגיעה לביתם של המטופלים. הם פנו אליי ביוזמתם, אותם מטופלים שהייתי נפגשת איתם פעם בשבוע למפגש גינוני. אני הבנתי וראיתי את הצורך שלהם בקשר איתי ועם הטבע והצומח ולכן הגעתי לביתם.

באחת הפגישות יצרתי ערכת גינון המכילה: הכנת מכל וצמח המתאים לגידול. ראיתי שהקשישים מתחברים לעשייה של מכלים ואוהבים את העבודה ואת שתילת הצמח. ההתעסקות שלהם בגינון והקשר איתי יצרה עבורם זמן שובר שגרה. במציאות הקשה שנוצרה בתקופת הקורונה, פעילות הגינון הכניסה צבע וטעם חדש לשגרת החיים הקשה שעמה הם התמודדו.

בטיפול מסוג זה אני מגיעה לביתם של הקשישים לפעילות גינון המתבצעת במרחב הבית בהתאמה למצבם הגופני והקוגניטיבי וכן בהתאמה למרחב הקיים בבית: מרפסת, חדר, גינה, חצר.

"פרחים הם הדרך של האדמה לחייך"

אחד התנאים הבסיסיים לגידול צמחי בית בריאים הוא בחירת כלי קיבול מתאים עבורם. את ההתאמה מבססים בעיקר על גודל הכלי ועל הניקוז. אך מעבר לשמירה על בריאות הצמח בחירת הכלי היא גם החלטה אסתטית, שכן על הכלי להדגיש את יופיו של הצמח ולהתאים לסביבתו בבית.

מניסיוני בטיפול בגינון עם אנשי בני הגיל השלישי ראיתי שהעיסוק במכלים מעניקה להם סיפוק רב. במהלך המפגש אנו זורעים ושותלים צמחים שונים במכלים שונים. הבחירה של הצמחים מתבצעת בהתאם לעונה ולגודל המכל. כדאי גם לשלב צמחים שונים, וכמובן שיש צורך לטפל בכל צמח בהתאם לצרכים שלו. לפעמים מעבירים צמח שגדל למכל חדש, מצב שאפשר להקביל למעבר דירה בחיי אדם בגלל נסיבות כמו רצון להיות קרוב לילדים, מעבר לדיון מוגן וכדומה.

חשוב להתאים כל צמח לגודל המכל. הכלל הוא פשוט, לצמח שגודלו הסופי קטן יתאים מכל קטן, לצמח שגודלו הסופי גדול יתאים מכל גדול. צמח שגודל המכל שלו 'קטן עליו' – השורשים ימלאו את המכל והצמח לא יתפתח כראוי. במקרה כזה חייו יהיו קצרים, לכן יש צורך להעביר אותו למכל גדול יותר.

כפי שציינתי, החיים צופנים איתם שינויים רבים. שינוי במקום המגורים בדרך כלל מותאם למצבים שונים בחיים כמו הרחבת המשפחה (צורך במרחב) או דווקא צמצום או שינוי תכלית של מרחב שמשתנה בגלל שהילדים בגרו. בגיל השלישי מדובר בסיטואציות כמו מעבר לבית קטן יותר או בית המותאם לגיל השלישי כמו בית ללא מדרגות, בית עם מעלית, מעבר לדיור מוגן. במקרים כאלה צריך לחשוב על טובתו של האדם ולהתאים את הדיור לפי הצרכים המשתנים. חשוב לנהל שיח פתוח בנושא כי לא פעם שינוי שכזה עלול לגרום לאי הבנות. כשמשוחחים ומבינים את הסיבות ואת היתרונות למעבר, התהליך יהיה קל יותר.

פעילות מסוג כזה מספקת הנאה גדולה למטופלים. אחוזי ההצלחה בה גבוהים, היא מייצרת גירוי וכן כוללת פעילויות פשוטות כמו: תלישת עלים יבשים, ניכוש עשבים. הסיפוק כתוצאה מהעשייה הוא מידי וגם מייצר המשכיות, שכן לעיתים יש צורך בפעולות נוספות גם במהלך השבוע, עד למפגש הבא. הפעילות תורמת לחיבור של המטופל לאדמה, לעונות השנה ולמעגל הצמיחה.

הכנת המכל

סוגי המכלים שאיתם אפשר לעבוד במסגרת הגינון הטיפולי שונים ומגוונים. המכל יכול להיות פתוח כמו: גינה במגירה, טרריום פתוח, אדנית או מכל סגור טרריום סגור, עציץ רגיל ועוד. ניתן ליישם את הפעילות כמעט בכל מכל: מכלי פלסטיק, מכלי צבע, חביות, קופסאות עץ ואמבטיות. חשוב לדאוג לחורי ניקוז במכלים ומומלץ ליצור שכבת אוורור למשל: בעזרת ענפים בשכבה התחתונה או עם אבני חצץ. ניתן לגדל כל דבר, החל מירקות ועשבי תיבול ועד עצי פרי ונוי.

ההגדרה המילונית למכל היא כלי קיבול, ואכן במכל אנו שותלים וזורעים את הצמחים. אבל זה לא רק זה. פעילות באמצעות מכלים שונים מייצרת סדר בסדר היום, תורמת לתחושת שליטה ומספקת תחושת אחריות וסיבה לקום בבוקר. אין ספק שהעיסוק במכלים ובצמחים משפיע לטובה על איכות החיים של מטופלים בני הגיל השלישי.

במהלך הגינון הטיפולי המטופל מכין בעצמו חלק מהמכלים ולפעמים גם מוסיף גוון וצבע. לפעמים אין צורך להוסיף למכל דבר, כי הצמח עצמו מהווה מומנט מרכזי. עיצוב המכל ושילובו עם הצמחים מאפשר חיזוק של העבודה באמצעות החושים והקואורדינאציה העדינה והגסה בידיים.

עוד נקודה חשובה בהקשר זה היא שבגינון במכלים עומק המכל חשוב יותר מרוחבו. בנוסף, חשוב לא לשכוח לדשן וכל הזמן לטפל בצמחים. הדאגה לצמחים היא כמו טיפול בחיים של האדם. הטיפול בצמחים כולל תחומי דעת רבים כמו אוכל, תבלינים, צמחי מרפא, יצירה ואסתטיקה. על המטפל להתאים את עצמו למטופל לפי התחומים המעניינים אותו.

החומר שממנו עשוי המכל

לחומר שממנו המכל עשוי יש השפעה רבה, ומכאן שיש חשיבות גם לבחירת החומרים. יש מכלים מחומרים שונים: עץ, בטון, פלסטיק, זכוכית, פרספקס ועוד. יש חומרים רכים ויש קשים. יש חומרים מאווררים יותר, כמו חרס או סיבי צמחים, שיאפשרו חדירה קלה יותר של אוויר אל שורשי הצמח וגם אידוי מהיר יותר של עודפי המים. יחד עם זאת, כלי כזה גם ידרוש השקיות תכופות יותר. חומרים שאינם מאווררים, כגון פלסטיק ידרשו ניקוז טוב יותר בתחתית המכל, כדי לפנות את עודפי המים אך גם פחות השקיה.

חשוב גם להתאים בין החומר למטופל, הן מבחינת הבטיחות והן מבחינת תכונות החומר. כמו המכלים כך גם המטופלים. לכל אחד יש את האופי שלו ואת מה שמתאים לו. מה שמתאים לאחד לא תמיד מתאים לאחר ועל המטפל בגינון להתאים את המכל למטופל. תהליך הגינון הטיפולי הכולל, שראשיתו הכנה פיזית של מכל וסיומו בקבלת מכל מוכן מחברת ומקשרת מאוד בין המטופל לכלי שאיתו הוא עובד.

השימוש במיכל במרחב הבית שומר על ניקיון הסביבה ומותאם לעבודה במרחב הבית. המכל הוא כלי נייד שניתן להעברה. שימוש במכל מתאים למטופלים שאין להם גינה, קרקע שבה ניתן לזרוע או לשתול ויחד עם זה ניתנת להם הזדמנות להכניס את הטבע אל תוך הבית. בסיום המפגש המטופל רואה בתוצר הסופי גמול להשקעתו. בנוסף, חשוב להדגיש כי המכל והצמח הם האמצעי ולא מטרה. דרכם אפשר לגעת בנושאים שונים המעסיקים את המטופל, שכן הפעילות מחזקת את התחום הרגשי – חיזוק תחושת שייכות, אחריות וחשיבות, חיבור לחוויות ולזיכרונות שקשורים בטעמים, בריחות ובמנהגים מבית אבא או מתקופות חיים אחרות, טיפול בפחדים. הפעילות מחזקת את תחושת המסוגלות של המטופל ומעלה את המוטיבציה.

מיקום המכל

גם למיקומו של המכל במרחב הבית יש חשיבות כחלק מהתהליך הטיפולי. המיקום של המכל יכול לקדם את הטיפול באופנים הבאים:

· חשוב לי שיראו את מה שעשיתי!

· האם אתה רוצה לתת את המכל שהכנת כמתנה לבן משפחה?

· האם בני המשפחה שמגיעים לבית המטופל מתייחסים למה שעשה?

לתגובות של בני המשפחה יש חשיבות רבה, הם אלו שנותנים לו משוב ומהדהדים לו את חשיבות התוצר. בדרך זו המטפל יכול להכיר את התנהלותו של המטופל, כלפי עצמו וכלפי בני משפחתו. בדרך העקיפה הזו אפשר ללמוד על צורת החשיבה, ההבנה והתייחסות של המטופל לדימוי שלו את עצמו, מהי המוטיבציה וההנעה שיש לו ואיך הוא מתבונן על מה שיצר.

תיאור מקרה

ק. בת 87 היא מטופלת שלי. אנחנו נפגשות באופן קבוע פעם בשבוע במרחב הבית, בפינת האוכל שלה הנמצאת במרכז הבית. במשך שנה ק. הכינה מכלים שונים. לאחר שנה, ביקשה לחזור ולהכין שוב חלק מהמכלים כמתנות לארבעת ילדיה. בקשה כזו לאחר שנה של טיפול מגלמת בתוכה התקדמות רבה.

1. יש כאן הערכה רבה וחשובה למה שהיא עושה, אמונה ביכולת של עצמה.

2. עצם נתינת מתנה לילדיה מעידה על החיבור שלה אליהם. הורה המעניק לילד שלו מתנה מלמד על נתינה ואנושיות. זו גם דוגמה אישית המבטאת את העובדה שהוא ממשיך לתפקד כהורה גם בזמנים שקשה לו.

3. השארת זיכרון, תביעת אצבע בבית של כל אחד מילדיה.

4. יש פה הבעת רגשות, מחווה של אהבה של אם לילדיה.

שאלתי את א. מטופלת בת 80: מהו לדעתך התפקיד של המכל במפגשים שלנו.

להלן תשובתה: "למכל יש יכולת קיבול, אך עד גבול מסוים. הוא לא יכול להכיל עד אין סוף, וזו אנלוגיה לחיים עצמם. כל אחד צריך לדעת איך לרוקן את המכל שלו. אל תחזיקו דברים בבטן. בגילי אני צריכה להרגיש משוחררת ולא מחויבת."

יצירתיות בגיל השלישי

לעיתים היצירתיות מגיעה מהמטופל, לעיתים מהמטפל ולעיתים האינטראקציה בין המטפל למטופל היא שמאפשרת את היצירתיות. היצירתיות מניעה את המוטיבציה וכך תורמת להתקדמות בטיפול.

לעיתים חשיבה יצירתית בפעילות בגינון היא למשל להציג למטופל משימה שיש בה מרכיב מפתיע. דוגמה: כשצמח חולה צריך לסייע ולטפל בו. מדובר באחריות וגם בהתמודדות עם מצב שבו הצמח לא בהכרח ישרוד. יש כאן היבטים רגשיים שונים כמו מעגל החיים.

תיאור מקרה

ה. בת 80 חולת אלצהיימר. בעברה הייתה מורה לחינוך גופני ואהבה מאוד לגדל צמחים. המשפחה מעדיפה שהמפגש יהיה בחצר ביתה, כיוון שההתעסקות עם הצמחים מעלה זיכרונות רבים ונותנת לה הרגשת סיפוק רב. לא תמיד יש אפשרות לעבוד בחצר בגלל תנאי מזג אוויר. בחורף יכול להיות גשום וקר ואילו בקיץ יכול להיות חם מאוד. מבירור איתה ועם המשפחה הבנתי שהיא מאוד מתחברת ליצירה והיא מעדיפה פעילות עם פסיפס. יש לה סבלנות רבה ולמרות שהיא בעיקר אוהבת להיות בחוץ, הפסיפס מעניק לה שלווה והנאה.

ה. מתקשה לחשוב על רעיון ליצירה, אבל כן יודעת לנווט את רגשותיה ואת היכולות שלה. ופה יש תיווך של המטפל בנוגע לפעילות שתתאים לה. החלטנו לעבוד עם מכל וצמח, וכשהפעילות הסתיימה היא הייתה גאה מאוד בתוצאה. הצד האסתטי היה מאוד חשוב לה ולא פעם מלמלה לעצמה "איזה יופי". היא הייתה צריכה כל הזמן חיזוקים ולי כמטפלת היה חשוב שהפעילות היצירתית "תכבד את בעליה". שיהיה קשר בין העשייה שלה לתפיסת הגיל שלה.

סיכום

במאמר הנוכחי ביקשתי להציג את הגינון הטיפולי במרחב הבית בעזרת מכלים מסוגים שונים. סקרתי את היתרונות ואת החשיבות של גינון חברתי-טיפולי עם קשישים המרותקים לביתם.

החוויה העיקרית שאני מבקשת לתאר במאמר זה היא של חיבור לצמחים ולטבע באמצעות מכלים שונים, ובאמצעות צמחים. מכל יכול לשמש חוט המקשר בין המטופל למטפל, בין המטופל לעצמו ובין המטופל למשפחתו. המכל יוצר אמפתיה וחשיבות למהות הטיפול ובעצם המטופל הופך להיות מטפל בעצמו ומקבל על עצמו אחריות תפקיד ערך עצמי מסוגלות והצלחות.